חובר באזור שנת 70 בשפה העברית
המקרא או התנ"ך (ראשי תיבות של תורה, נביאים וכתובים) הוא קובץ הספרים המהווים את כתבי הקודש של היהדות, קובץ ספרים זה מהווה ביהדות הרבנית את "התורה שבכתב". מבין כל הספרים המרכזיים ביהדות[1], ספרי התורה הם העתיקים ביותר. הם לא נכתבו בתקופת זמן אחת, וכתיבת המאוחרים שבספרי התנ"ך נסתיימה לפני תחילת הספירה הנוצרית[2] תהליך הקאנוניזציה של התנ"ך החל בתחילת תקופת בית שני והושלם סביב שנת 200 לספירה[3]. על-פי החלוקה היהודית המסורתית, כפי שמבוטאת במקורות הסמוכים לתקופת הקאנוניזציה של המקרא, בתנ"ך 24 ספרים (ו-6 ספרים כפולים יחד 39) אולם בחלוקה מאוחרת יותר, חולקו מספר ספרים לשניים. שפת ספרי המקרא היא עברית, אולם היא מכילה מיעוט של טקסט בשפה הארמית מקראית. התנ"ך מהווה מוקד לתרבות היהודית הדתית והחילונית גם יחד. לספרי התנ"ך נודעה השפעה עמוקה גם בדתות המערב האחרות. ספרי התנ"ך הם חלק מכתבי הקודש של הנצרות, שם הם מכונים הברית הישנה ונוסף עליו נדבך המכונה הברית החדשה. בדת האסלאם התנ"ך אינו נחשב ספר קדוש, אולם אפשר למצוא השפעות מן המקרא בקוראן ובמסורת המוסלמית. חלק מסיפורי המקרא מופיעים בקוראן, אם כי בגרסאות שונות. התנ"ך הוא כיום הספר הפופולרי ביותר בעולם, ובנוסחו הנוצרי (יחד עם "הברית החדשה") הוא תורגם למספר השפות הרב ביותר. הערך לקוח מתוך ויקיפדיה, ראה קישור בהמשך.
אהבתם את ציר הזמן? היה שימושי? פרגנו לנו ושתפו