משנת 95 ועד שנת 135
שמעון בר כוכבא[1] הוא המצביא שעמד בראש מרד היהודים באימפריה הרומית בימי הקיסר אדריאנוס (132 - 135 לספירה), מרד הקרוי על שמו - מרד בר כוכבא. סופו של המרד, כמו גם סופו של בר כוכבא, היה מר. המרד דוכא באכזריות, ומאות אלפים נהרגו, ביניהם בר כוכבא. שלטונו של בר כוכבא כ"נשיא ישראל" (כמופיע במטבעות בר כוכבא) היה התקופה המשמעותית האחרונה של עצמאות ישראל בארצו, עד תקומת מדינת ישראל בשנת 1948. זכרו של בר כוכבא בהיסטוריה היהודית שנוי במחלוקת. יש המהללים אותו כמצביא ומנהיג עממי שקם אל מול גזירות הדת של שלטון עריץ והצליח לעמוד בגבורה כנגד האמפריה הרומית במשך שלוש וחצי שנים, ויש הסבורים כי המדובר בהרפתקן, אשר מרד באימפריה החזקה ביותר בעולם העתיק, וסופו שהביא חורבן על ארצו וגלות על עמו. ערך זה לקוח מתוך ויקיפדיה, ראה קישור בהמשך.
אהבתם את ציר הזמן? היה שימושי? פרגנו לנו ושתפו