משנת 63 לפנה''ס ועד שנת 395
בשנת 63 לפני הספירה על פומפיוס, המצביא הרומי הגדול, על ירושלים לאחר ששנתיים לפני כן כבש את סוריה ושם קץ לאימפריית סיליקוס היוונית. הוא נתן ליהודה אוטונומיה תחת חסות רומית והכתיר את הורקנוס השני לכהן גדול ונשיא. חלקים גדולים ממלכת יהודה החשמונאית נגזרו ממנה ולא היו שייכים לאוטונומיה היהודית. בשנת 6 לסה"נ, בעקבות התנגשויות בין המלך מבית הורדוס השנוא לעם, בוטלה האוטונומיה ויהודה הפכה לחלק ממדינת סוריה הרומית. מהומות בין יוונים ויהודים ורשעותם של הנציבים הרומים ביחד עם גזירות שרירותיות לחילול קדשי היהודים ומנהגיהם הביאו בסופו של דבר למרד בנציבים הרומים ולמלחמה עם היוונים היושבים בארץ. המרד הגדול, שפרץ בשנת 66 לספירה, הוכרע בסופו של דבר ע"י טיטוס בשנת 70. אז החריב את בית המקדש. כשישים שנה לאחר מכן, דוכא מרד נוסף באכזריות רבה, מרד בר-כוכבא. האימפריה המנצחת ניסתה לאבד את זכר האומה המורדת ע"י שינוי שם הארץ ל"פלשתינה" ואיסור קיום המצוות. העם היהודי ניצב לפני משבר מהחמורים שידע. כאלפיים שנה עברו טרם הצליח להחזיר לעצמו את חירותו. חלק מהאומה המשיך לחיות בארץ, אך מרכז הכובד עבר לגלות.
אהבתם את ציר הזמן? היה שימושי? פרגנו לנו ושתפו